קפה #18

"מתי נפגשים להמבורגר?"

- גיורא -

ליאו בלומס, רמת החייל, תל אביב

את גיורא אני מכירה מהעבודה. יצא לנו לנסוע לכמה כנסים משותפים בחו"ל. אצלי בראש גיורא זה אוטומטית T.G.I.Fridays – כי לא משנה לאיזו עיר מגיעים בעולם, צריך למצוא אחד (או מקביל לו) לאכול בו המבורגר. אז בנוהל, בין בארץ בין בחו"ל, פעם בכמה זמן אנחנו נפגשים לאכול.

המפגש:

הקפה היה במקרה הזה מטאפורי. אכלנו המבורגרים, גיורא שתה בירה, ואני שתיתי מים. הוא עדכן אותי בכל מה שקורה איתו בעבודה, אני עדכנתי אותו בכל מה שאני מתעסקת איתו כרגע, האתר, הפרויקט, החזון, ומנקודות המוצא האלו דיברנו על כל מיני נושאים: קולגות, יחסים בעבודה, בוסים, ילדים, וכו' וכו'…

לקחתי מהמפגש
  • גיורא אמר לי שהוא לא אוהב לתת לאנשים עצות, כי גם ככה הם לא מקשיבים. חשבתי על זה ואמרתי לו שגם אם לא לתת עצות, לספר את הסיפור שלך למישהו אחר, משרת שני דברים: ראשית, זה גורם לצד השני להרגיש פחות לבד במה שהוא מרגיש. שנית, זה עשוי לפגוש את הצד השני במקום אחר ממה שהוא היה קודם לשיתוף שלך.
  • להפסיק להתעצבן על אנשים שלא אכפת לי מהם.
  • ללמד ילדים מידע זה כבר לא חשוב. מידע הוא מידע, והוא קיים בכל מקום. מי שיכול לקחת סט של נתונים ולהסיק מהם את המסקנה הנכונה, הוא ילד שיודע; וככל שיהיו פחות נתונים שמוצגים בפניו, ועדיין הוא יידע להגיע למסקנה הנכונה, ככה הוא יותר מתקדם.
  • לפעמים נזילה מהגג לא מגיעה מהמקור הברור מאליו, אלא ממשהו אחר, שחסם את הפעילות התקינה של המנגנון (וזו כנראה גם מטאפורה).
בלי פילטר
"אני לא יודע להגיד לך מה לעשות... אני יותר גדול ממך, ואני בעצמי לא יודע מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול."

השאלון

שאלה קשה.

לא ראיתי לא את זה ולא את זה הרבה, אבל פרנדז

מלכוד 22 / ג'וזף הלר

טופ גאן

חלב

אני לא דיסני! אני מארוול! האלק!