קפה #31
"נו, בואי נפגש כברררר"
- עופר -
שניצל קומפני, מתחם הבורסה, רמת גן
רשמית, עופר הוא בן דוד שני שלי. לא רשמית, תמיד קראתי לו "כמו האח הקטן שלי": אני מכירה אותו מאז שהוא בערך בן 4 (אז התחלתי לעשות לו בייביסיטר) ומאז הוא שזור בכל מיני סיטואציות בחיים שלי, מפגשים, ואירועים משפחתיים, בדרכים שונות.
עופר, אני וכל שכבת הדור שלנו, נהיה המשפחה המורחבת אחד של השנייה, הכפר, כשהדור שמעלינו כבר לא יהיה זה שקובע את הדברים. הקשרים האלו, אני מקווה, ימשיכו איתנו עוד שנים.
המפגש:
עופר הוא אחד מ"נפגעי הפגרה שהתארכה". חשבתי שהיא תהיה שלושה שבועות, אבל מפה לשם, היא ארכה כמעט חמישה חודשים. כל פעם הוא שאל "ומה איתי?! בואי ניפגש כבר לקפההההה". אז בסוף עשינו את הדבר הרציני יותר: נפגשנו לאכול שניצל.
לפגוש מישהו שמכירים בתוך סיטואציה משפחתית, מחוץ לסיטואציה משפחתית, זו חוויה מאוד מעניינת. יצא לנו לנהל שיחה עם דינמיקה אחרת מזו של ארוחות / מפגשים משפחתיים.
עופר התחיל לצעוד בדרך עצמאית לפני כמה חודשים, והשיחה שלנו בין יתר הדברים (שברומו של עולם, פוליטיקה, משמעות, חיסונים, כיבוש, יום השואה ומדינת ישראל), נסבה סביב נושאים של תעסוקה ופרנסה בעולם החדש, להיות פרילנסרים וכו'.
כשסיימנו אמרנו שאולי נקבע לנו פגישה קבועה פעם בכמה זמן להמשיך להתעדכן.
לקחתי מהמפגש
- יש ריחות שמזכירים דברים. לכל אחד.
- תעדפתי את עצמי לא טוב, ולא בכוונה. מחוסר תשומת לב.
- גיוס המונים זה ה"חותמת" העדכנית, לא הוצאה לאור ותיקה.
- לכל שוק יש את הכללים שלו.
- לפעמים דברים אצלנו בראש נבנים ונבנים, וכל מה שצריך זה משהו קטן, כמו סיכה שמפוצצת בלון, ופוך כל האוויר יוצא מהם, הם מפסיקים להיות כל כך גדולים, וחוזרים לפרופורציה הרגילה שלהם, ומפסיקים להיות אישיו.
- היכולת להתחבר לכל אחד ממקום אחר.
בלי פילטר
השאלון
פרנדז או סיינפלד?
סיינפלד. אבל שתדעי שראיתי פרנדז פעם ראשונה אצלך בבית, כששמרתי לך על הדירה אחרי שהשתחררתי.
ספר שקראתי יותר מפעם אחת
מלך החומוס ומלכת האמבטיה. "וגם הספר על הפתקים שמאלה" (התכוון: משאלה אחת ימינה / אשכול נבו)
הסרט האהוב עליי
הקפיצה הגדולה / האחים כהן
שוקולד חלב, מריר או לבן?
חלב, עדיף קינדר