קפה #36

"מתי הקפה שלי מתי הקפה שלי מתי הקפה שלי"

- מיקי -

קפה נטו, בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביב

מיקי עבדה איתי באחת החברות הקודמות שבהן עבדתי, באותו צוות, על כמה פרויקטים. בין יתר החוויות הבלתי נשכחות: היינו ביחד בסין, משם יש לא רק הרבה תמונות אלא גם המון חוויות. מיקי בזמנו עזבה את החברה, וכמה זמן אחריה, גם אני עזבתי. נשארנו בקשר בעיקר באמצעות הפייסבוק ודרך מכרים משותפים נשארנו מעודכנות.

המפגש:

המפגש: מיקי הייתה בין הראשונות שהתנדבה לפרויקט, וכל פעם שפרסמתי כוס קפה עם מישהו אחר, אמרה "עדיין מחכה בסבלנות". משום שיצא שעשיתי הפסקה די ארוכה בין החלק הראשון והחלק השני של כוסות הקפה, לקח הרבה זמן עד שסוף סוף נפגשנו.

מיקי מדברת מהר. מהר? בטורבו. הפלוס העיקרי הוא שבפרק זמן קצר, עברנו בשיחה נושאים רבים. רבים מאוד, ומיקי היא מאלו שלא חוסכים את דעתה על שום דבר. האמת, כפי שהיא רואה אותה, ישר לפנים.

ובנוסף על המפגש עצמו, קיבלתי מתנה נוספת, ובזכות מיקי הכרתי אחלה בית קפה חדש באוניברסיטת תל אביב.

לקחתי מהמפגש
  • כדאי לדבר עם מישהו מהאוניברסיטה על להעביר שם הרצאות.
  • מיקי ממליצה, שכשאני פונה לאנשים, עדיין לכלול "עורכת דין" בטייטל, זה יכול לעזור. 
  • כשמישהו מבקש ממך עדכון על משהו שאין לך מה לעדכן (במיוחד בעבודה), התשובה האולטימטיבית היא: "זה בטיפול". שמעתי את העצה הזו כבר לפני שנים, וכל פעם היא חוזרת אליי בכריכה אחרת. זו עדיין הצעה מצוינת. 
  • יש זמנים בחיים, שתעסוקתית קביעות במקום העבודה יכולה להיות יותר חשובה מדברים אחרים. 
  • אני מתחייבת לא להתלונן (אני מודה: כתבתי את הנקודה הזו כשסיכמתי את השיחה, אבל כשכבר העליתי את הסיכום לאתר, לא זכרתי באיזה הקשר כתבתי את זה)
  • אני צריכה ללמוד לשמור על עצמי יותר טוב בחלק מהדברים. 

השאלון

מעצבת אופנה

סיינפלד

אין. אבל רוצה לקרוא את 1000 שמשות זוהרות שוב, אבל באנגלית הפעם.

סינמה פרדיסו

מריר

מיקי מאוס