קפה #45

"ממשק עם עולם התיירות מזווית אחרת"

- פלוני -

לחם יין, יהוד

לא הכרתי קודם לפגישתנו את בן שיחי. במסגרת הפרויקט שאלתי אנשים שקרובים אליי אם יש להם המלצות לאנשים מעניינים שאוכל להיפגש איתם, וחברה מכוס קפה קודמת הציעה אותו. נפגשנו לראשונה ופעם יחידה בבית קפה.

המפגש:

מפגש עם מישהו שלא מכירים הוא תמיד מעניין. לא משנה מה, יוצאים עם משהו מהמפגש הזה. כוס קפה כזו היא ערבוב של קצת כמו דייט, ראיון עבודה ו"סתם" כוס קפה. יכול להיות מוזר, אבל גם יכול ממש לזרום.

כמי שעבד שנים רבות בתחום התיירות, יכולתי מצד אחד להפנות אליו שאלות שהצטברו לי בתור נוסעת מתמידה (שגם סובלת מפחד טיסות) במהלך השנים, ומהצד השני לשמוע את נקודת מבטו של מי שהיה מנהל של הרבה עובדים, ולשוחח איתו ברמה אנושית, בלי דיסטנס (כמו שאולי יש ממנהלים איתם עבדתי).

לקחתי מהמפגש
  • יש אנשים שמזמינים מקום בבית קפה ומזמינים מראש את האוכל, שמחכה להם על השולחן כשהם מגיעים.
  • אף פעם לא הייתי טובה בסיפור בדיחות. עדיין אני לא.
  • לפטר בן אדם זה אחד הדברים הכי קשים לעשות. פיטורין זה דיני נפשות.
  • איך מתמודדים עם משהו (לא משנה מה) כשאין עליו המלצה.
  • יש כזה דבר "שיחת השאלה". המודל הוא של פירמידה (1:10:100) והשאלה שנשאלת היא: כמה זה עולה לי לעומת כמה אני משקיע.
  • איש אחד רצה להתקבל לעבודה בתור מנקה במשרדים של גוגל. הוא הגיע לראיון ועבר את כל השלבים, ובשלב האחרון ביקשו ממנו לקבל את כתובת המייל שלו, בשביל שיוכלו להיות איתו בקשר. הוא התנצל ואמר שאין לו מייל, ובתשובה נאמר לו שלא יוכל להתקבל לעבודה.
     
    בדרכו הביתה עבר האיש ליד הירקן השכונתי, וראה שהוא מחפש עוזר להעמסה של הירקות והפירות במהלך היום. הירקן שוחח קצרות עם האיש, הסכים לקבל אותו לעבודה, וכבר ביום למחרת, התחיל האיש לעבוד אצל הירקן.
     
    האיש היה חרוץ ועבד קשה, ותוך זמן קצר היה משאיר אותו הירקן לנהל לבדו את החנות במשך ימים שלמים. כשחשב הירקן להתרחב ולפתוח ירקניה נוספת, הציע הירקן לאיש לעשות זאת במקומו, כדי שיהיו שותפים. תוך מספר שנים כבר היו בבעלות האיש חמש ירקניות משגשגות, ופנו אליו מאחת מחברות המזון הגדולות והתעניינו אם יסכים למכור בחנויות השכונתיות שלו גם מוצרים נוספים. עברו מספר שנים נוספות, והאיש פתח סופרמרקט גדול בעיר והעסיק בו למעלה ממאתיים אנשים בתפקידים שונים.
     
    יום אחד, פנו אל האיש מעיתון מוכר בבקשה לעשות על סיפור ההצלחה שלו כתבת שער ואיך הוא התגלגל. בסוף הראיון, ביקשו מהאיש את כתובת המייל שלו כדי לשלוח לו את טיוטת הכתבה לפני פרסום. האיש התנצל ואמר שאין לו מייל. תמהים, שאלו ממערכת העיתון: "את כל שעשית עשית בלי כתובת מייל? איך אנשים יצרו איתך קשר לאורך הזמן? ותראה לאן הצלחת להגיע! תתאר לך איפה היית היום אם גם הייתה לך כתובת מייל!"
     
    והאיש ענה: "אני יודע בדיוק איפה הייתי: הייתי מנקה במשרדים של גוגל".

השאלון

כבאי אש

סיינפלד

מי הזיז את הגבינה שלי

הסנדק 

חלב

פלוטו