הסופה - דברים שלמדתי בדרך
- כשאת בתוך הסופה זה נראה כאילו כל העולם סופה והיא לעולם לא תיגמר
- את מזג האוויר לא ניתן לנבא ברזולוציה של קו אווירי מדויק
- חזאיי גוגל וחזאיי אמריקה אינם יותר נעלים ביכולת הניבוי שלהם מכל חזאי סטנדרטי אחר בארץ המוצא שלי
- לא חייבים תמיד להתעקש להגיע ליעד שהוגדר; לפעמים, החוויה בתזמון המסוים, הופכת, בלי כוונה, קיצונית מדי
- זה לא נורא לשלם לילה על מלון בלי לישון בו, וללכת לישון במקום אחר
- משאיות ענק אמריקאיות יכולות, בנסיבות מאוד ספציפיות, לא להיות מפחידות, אלא דווקא לגרום לי להרגיש בטוחה יותר
- לא תמיד להתקשר לאמא שתרגיע תוך כדי זה הפתרון, לפעמים אמא יותר היסטרית ממך
- גוגל מפס צריכים לפתח פונקציה שנותנת אינדיקציה לגבי סוגי הכבישים במסלול מומלץ, כי יש פעמים שסוג הכביש ישפיע על המסלול שייבחר: בסופה עדיף לנהוג על כביש ראשי מהיר ומואר, ולא בדרך פארק אפל על צלע גבעה
- לפעמים צריך פשוט לנהוג, להיות בשקט ולא לדבר
- אם יש ספק, תמיד לעצור למלא עוד דלק באוטו
- בטרייה בלפטופ וסרט דיסני שמנגן ברקע, יכולים להיות אי של שפיות בתוך דרמה
- ניתן לגרד קרח משמשה קדמית עם מכסה של קופסת נעליים
- לא לזרוק קופסאות נעליים
- פריכיות, מלפפונים, טחינה גולמית ושאריות נאצ'וס מוקרמים ממסעדה ערב קודם יכולים להיות ארוחת גורמה במצבי סופה
- כל סופה, יכולה להיות גם מטאפורית
- לפעמים הייעוד האמיתי של הסופה הוא לתת לך כמה שיעורים ולהכין אותך לסופה הבאה שמגיעה
- כל סופה בסוף נגמרת
- תמיד יש סיכוי שתפגשי מישהי בארוחת בוקר במלון יום אחר כך, שהיא אור ואהבה שתגיד לך שאיזה יופי שאת בחיים ותשאל אם היא יכולה לתת לך חיבוק