קפה #48

"וכל כך הרבה השתנה"

- שני -

מיכליס', מודיעין

שני הייתה קולגה שלי אי-שם בעבר. היא עזבה את החברה ששתינו עבדנו בה, כדי להגשים חלום ולהיות סטייליסטית. היא הייתה הבן אדם הראשון שהכרתי באותה חברה, בת גילי, שעזב את תחום האירועים, ולא חיפש לעשות את משהו דומה במקום אחר. כמו שאני עשיתי, כשבחרתי להפסיק לעסוק בעריכת דין. 

כשהיא בחרה ללכת על זה, ולהיות סטייליסטית, התחום לא היה מפותח כמו שהוא היום, לא מבחינת תודעה ולא מבחינת זמינות, והיא לאורך השנים בנתה את עצמה כמותג, הקימה ומנהלת עד היום קהילת פייסבוק ענפה של אלפי א.נשים, מעבירה הרצאות, סדנאות, מצלמת סרטוני יו-טיוב, בזמן הקורונה העבירה חלק מהפעילות להיות אונליין, ועוד ועוד ועוד. ואת כל אלו היא עשתה ועושה תוך שהיא נשארת נגישה, אמינה, לא מתפלצנת, ומאוד בגובה עיניים. 

בי, היא מעוררת השראה. השראה ללכת אחרי הלב שלך. לזה שאם אין את מה שאת רוצה שם בחוץ, לבנות אותו בעצמך. זה דורש אומץ. הרבה אומץ. ומהצד גם מעורר קנאה. אבל קנאה חיובית, כזו שמדרבנת גם אותך לפעולה. 

אחרי ששני עזבה את החברה בה עבדנו ביחד, נשארנו בקשר בעיקר באמצעות הפייסבוק, ובשנה האחרונה, בה שתינו הפכנו לאימהות תקשרנו ונפגשנו גם מחוץ לפלטפורמה הווירטואלית הזו. 

המפגש:

כשהתחלתי את פרויקט חמישים כוסות קפה, שני הייתה בין הראשונים ברשימה של אנשים שרציתי לפגוש. הצעתי לה כבר אז פגישה, והיא הסכימה, אבל עברו כמעט שלוש שנים עד שהמפגש הזה יצא לפועל. לא כי לא רצינו להיפגש קודם, רצינו, ואפילו קבענו כמה פעמים, אבל זה פשוט לא הסתדר. אילוצים, מגפה עולמית, סגרים ודברים אחרים שפשוט קיבלו תיעדוף. בין היתר, בזמן שעבר, שתינו הפכנו אימהות, וכל אחת עם עצמה, עברה המון גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית.

אז יצא, שמאחת הראשונות שרציתי לפגוש, היא אחת האחרונות, איתן אני מסיימת את הפרויקט. נפגשנו באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, בבית קפה במודיעין. 
לקחתי מהמפגש
  • יש דברים שיודעים לעשות אותם אינטואיטיבית, גם בלי ללמוד אותם, ואז עולה השאלה מה המקום של הלימודים במשוואה. לאשש ולחזק משהו שעושים אותו כבר אינטואיטיבית? לעזור לדייק אותו?
  • העולם מתחלק לדברים (או אנשים) שמעלים לך את האנרגיה, או דברים שמורידים אנרגיה.
  • הרבה פעמים יש יכולת, אבל אין זמן.
  • עכשיו, יותר ממקודם, יש צורך לתעדף אנרגיה, כי מדובר במשאב מוגבל (כמו גם זמן, אבל אנרגיה לעיתים היא אפילו מוגבלת יותר).
  • לפעמים יש זמן, אבל אין אנרגיה.
  • במקצועות שונים, יש מהויות שונות. כשאנחנו צעירים יותר, אנחנו נמשכים למקצועות שונים, מטעמים שונים, הרבה פעמים בחלוקה די גסה. ככל שמתפתחים מקצועית מבינים, שאפשר למצוא מהויות שונות – שהם מוקד המשיכה האמיתי למקצוע כלשהו – גם במקצועות / אפיקים שקודם לא חשבת עליהם.
  • דיברנו על הסרט Fake Famous והמלצתי לשני לראות אותו.

השאלון