גיתית ואני נפגשנו באוניברסיטה אבל נהיינו חברות טובות רק הרבה אחרי, והרבה בזכות חיבתנו לתקשר בכתב, בעיקר באמצעות המסנג'ר של פייסבוק. היו תקופות שהיינו יותר קרובות, ותקופות של ריחוק. גיתית היא אחד האנשים שאני מסוגלת לא לתקשר איתם הרבה, אבל ברגעים שכן, לדבר על הדברים הכי אישיים שיש, כמעט בלי הכנה מוקדמת, והיא ישר תבין. היא סוג של גיבורת-על, סופר-וומן גירל-פאוור מודרנית, אבל לא מעריכה את עצמה ככזו, ואין לי ספק שכשהיא תקרא את מה שכתבתי פה היא תכתוב לי בפרטי "תמחקי את זהההההההה".
המפגש:
המפגש היה ספונטני. הבן של גיתית היה חולה והיא נשארה איתו בבית, ושאלה אותי אם בא לי להצטרף. רגעים של ספונטניות אצל גיתית הם כל כך נדירים, שלא היה סיכוי שאני אפספס חלון הזדמנויות כזה! בדיעבד הסתבר, שהצלחנו לדבר לא מעט, בעיקר ברמת העדכונים המאוד שטחיים, גם מפאת חוסר זמן, וגם בגלל העובדה שלתינוק היו רגעים של אנרגיה גבוהה ושלוש דקות אחר כך – רגעים של אפיסת כוחות מוחלטת.
לקחתי מהמפגש
דיברתי עם גיתית על חוויה שהיתה לי לא מזמן: מישהו שהייתי איתו ביחסי ידידות די ארוכים, חתך איתי קשר תוך כדי שיחה. לא בסוף שיחה, לא בשיחה מיועדת של 'יחסינו לאן' עם סוף של "טוב, חותכים", אלא תוך כדי צ'ט בווטסאפ, באמצע השיחה, הוא התעצבן ממשהו — ועשה לי בלוק. נמאס לו, והוא כבר לא היה מעוניין לשמוע מה יש לי להגיד יותר, ולא הבנתי למה. זה משהו שאף פעם לא קרה לי.
בעוונותיי, אני מודה ששמרתי את ההתכתבות כדי לקבל עליה חוות דעת נוספת, להבין אם באמת הייתי לא בסדר או אמרתי משהו שהיה אמור לגרור כזו תגובה. עם קבלת האישרור שלמעשה המעשה תמוהה לא רק בעיניי, משהו בי נסגר כלפיו.
תוך כדי שיחה הבנתי:
אין שום אפשרות שאני אנהל קשר עם מישהו כשאיום חסימה, בעקבות משהו שאני עשויה לכתוב או להגיד, מרחף מעל ראשי כל הזמן.
חסימה תוך כדי שיחה זו לא תקשורת, וזו בטח לא התנהלות שאני מסכימה לה.
ברגע שיש צעד כל כך קיצוני אצל צד אחד, גם אצלי – רגשית – היה חיתוך קיצוני. בניגוד להרגלי, לא חזרתי להרהר בזה. זו הפעם הראשונה שיש לי תגובה כזו כלפי קשר שנגמר.
הגבול אליו הגעתי עם אותו בנאדם, היה גבול אותנטי, אמיתי ומגובש. הוא עבר את הגבול שלי, וזה היה לי מאוד ברור והשתקף בתגובה שלי.
פעם האמנתי שכמעט כל טעות בקשר בין שני אנשים, אפשר לתקן. אני לא יודעת איפה אני עומדת מול האמירה הזו היום.
בלי פילטר
"איכס! מה אתה עושה?!";
"מה הוא עשה?";
"הוא זרק את הקליפס שלי אל תוך האסלה!"