קפה #12

"מנסות לשתות קפה לפחות כבר 5 שנים"

- ורד -

פורת ספרים וקפה, ביאליק 38, רמת גן

את ורד הכרתי בגלגולי כעורכת דין. היא עבדה כפרילנסרית עם המשרד בו עבדתי וטיפלה בתיקים גדולים ביחד עם אחד השותפים שמאוד אהבתי. למעשה, היא היחידה מאותו משרד ומאותה תקופה, שנשארתי איתה בקשר. ורד היא אישה מאוד צבעונית, לא קונבנציונלית, אינדיווידואליסטית. הבחירה שלה להיות ולהישאר בעולם עריכת הדין השמרני, מאוד עניינה אותי, כמו גם המסלול שהיא עברה בדרך לשם, כי בעיניי, בהרבה מובנים, היא הצליחה להגדיר לעצמה מודל שעובד בשבילה, וניצחה את הקלישאה העורך-דינית.

המפגש:

ורד ואני אומרות שניפגש כבר הרבה זמן, ולא מצליחות להסתנכרן על זה. הפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה בהפגנה בתל אביב, בנושא שהצליח להוציא את שתינו מהבית (במקרה שלי, לא נדיר, במקרה שלה, מאוד). קבענו בבית קפה רמת גני, שהוא גם חנות ספרים, ופטפטנו ארוכות, על מסלולים, על רעיונות, על אפשרויות, והיא אפילו העיזה ושאלה אותי שאלות מאוד נוקבות. נו, צבעונית ולא קונבנציונלית, כתבתי.

לקחתי מהמפגש

סיפרתי לורד שלמעשה, יצאתי לעצמאות בערך חצי שנה לפני מתי שתכננתי במקור לעשות את זה. שמצד אחד זה היה לפני הזמן, אבל שמצד שני, כבר הייתי מוכנה לזה. ושתכלס בהסתכל אחורה על נקודות אחרות בחיים שלי, יש מצב שזה סיפור חיי: להיות mature  ו- pre-mature  בה באותה העת, אם מסתכלים אחורה: ממש מלידה. 

  • גם אנשים שמרנים ושבעים כמהים לשמוע דברים חדשים ולגירוי. 
  • יש קו גבול שהוא קו הפרספקטיבה. כל דבר שמצד אחד של הגבול הזה יכול להיות מרגש וממלא אנרגיה, יכול בצד השני של הגבול הזה להיות over-whelming ומאיים. יש ימים כאלו וימים כאלו, לכולם.
  • רצון (או נכונות) + יכולת = דברים קורים.

עיתונאית שמסקרת דברים מעניינים בעולם.

סיינפלד

מלא. 

ארמון הקרח / עדנה פרבר

Notting Hill

מריר

החיה. מהיפה והחיה.