קפה #16

"אנחנו נפגשות כל הזמן, הפעם ניתן לזה מספר"

- עירית -

קפה חמניה, מתחם בזל, תל אביב

את עירית הכרתי במסגרת עבודה, אבל כבר מזמן שאנחנו לא מתקשרות רק על הבסיס הזה. לפני בערך שנתיים עבדנו ביחד על פרויקט בחו'ל ומאז אנחנו חברות. נפגשות לקפה כל לא-הרבה-זמן, מנסות ליזום פרויקטים חדשים, ובעיקר משוחחות על הא ועל דא. עירית באה מעולם העסקים, לאחר שמימשה את עצמה בתחום בו היא עוסקת. יש בינינו חילוקי דעות בעיקר בנושא של הפמניזם (או הפוסט-פמיניזם) בעולם העסקים.

המפגש:

רצינו להיפגש מוקדם יותר באותו שבוע, אבל לא הסתדר. בסוף נפגשנו ספונטאנית אחרי הפגישה הקודמת שלי (קפה #15). חזרנו לאותו בית קפה רועש, שעדיין היה מאוד רועש. המפגש הזה, היה יותר "רשמי" ממפגשים אחרים, כי עירית ידעה שהוא במסגרת "הפרויקט", אז גם ברמת שורות התובנות והעצות, הוא נראה אחרת מהשיחות שלנו בדרך כלל.

לקחתי מהמפגש
  • אי אפשר לקשור את הקשרים עבור אדם אחר, אפשר רק לפתוח עבורו את הדלת.
  • חלק מהדברים מסתכמים בדבר אחד: אם אתה מאפשר להם לקרות או לא מאפשר להם לקרות.
  • "הפלתי את עצמי במקומות שלא חשבתי שיש לי בהם דריכה. נפלתי במה שלא ניסיתי, לא במה שניסיתי."
  • אולי את האנשים שיש לי איתם היכרות יותר קרובה ושוטפת, כדאי לי לשמור לכוס קפה בסוף הרצף, במסגרת של סיכום. האינפוט שלהם עשוי להיות רב יותר שם.
בלי פילטר
"קודם כל, תגידי מה את רוצה. אחרי כן, תמיד אפשר לדבר על זה."

השאלון

אחות. ומאוחר יותר מורה לריתמיקה.

סיינפלד

סיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז

מרי פופינס

חלב

מיקי מאוס