קפה #21

"קפה עם בן"

בכנות, המפגש עם בן היה אחד המפגשים שיותר חיכיתי להם, כי הייתי מאוד סקרנית לגביו: ראשית, אני לא באמת מכירה אותו. שנית, בצילום שלו יש משהו שמאוד מדבר אליי. בצילומים שלו יש מנגינה, וניחשתי שאם זה המצב, יהיה מעניין להכיר את האדם מאחורי היצירה. גם אם הוא לא "אומן מציג", אלא צלם תיעודי וצלם אירועים, העין שלו היא עין של אמן. נדמה לי שכמו שאני רואה את העולם בסיפורים, בן רואה את העולם בפריימים.

עניין אותי לשמוע איך זה להיות עצמאי במקצוע כזה, מה הדרך שהוא עבר עד שהוא הגיע למקום שהוא היום, מה היו המוטיבציות שלו, מה הייתה ההשראה שלו, מה היו החששות, איך הוא התגלגל עם זה, ומה הניע אותו בבחירות שלו. 

פגשתי מישהו מאוד מעניין ועיקר הרושם שהוא הותיר עליי היה, שבצד כל הדברים שהוא כן סיפר לי על המסלול שלו, יש דברים שהוא השמיט מהסיפור, לא בכוונה, והם אולי החלקים המעניינים אפילו עוד יותר. המחשבה שעברה לי בראש תוך כדי השיחה הייתה שאם הייתי יכולה, הייתי יושבת לראיין אותו כדי לכתוב על הדמות שלו סיפור, או אפילו ספר.

פגשתי בחור, איש, פחות או יותר בן גילי ומאותו הרקע, שהנרטיב שלו הוא נרטיב שקל לי להתחבר אליו, והוא שיקף לי בצורה די טובה, את המחשבות שלי, הערכים שלי, את המקום שלי.