בשנה האחרונה אני ורייצ'ל עובדות יחד על מספר אירועים שונים שאני מארגנת: אני בתפקיד מנהלת הפרויקט והיא מנהלת השיווק. תוך כדי עבודה ביחד, בנוסף לכך שהכרתי מישהי חדשה, יצירתית, ושחושבת מחוץ לקופסה, גיליתי ששתינו מתחברות לשיטת קונמרי, ושרייצ'ל ספציפית שואפת להיות מינימליסטית (לי אין שאיפות דומות, אבל נחמד שיש לי עם מי לדבר על הנושא הזה בחיי).
המפגש:
נפגשנו לקפה, אבל תכלס, זלגנו גם קצת לעבודה.
לקחתי מהמפגש
42 (מספר המפגש) הוא משמעות החיים על פי הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". זה רפרנס שאני משתמשת בו הרבה, אבל מעולם לא קראתי את הספר. אולי הגיע הזמן!
חשוב לדעת להגיד לא.
המשמעות של להגיד "לא" לדברים, היא האפשרות להגיד כן לדברים אחרים.
שתינו חווינו משבר עם זה שמארי קונדו פתחה חנות למכירה חפצים (למי שלא מכיר: מארי קונדו כתבה את הספר "The life changing magic of tidying up", שבבסיסו הרעיון שביתו של אדם הוא מבצרו, ולכן חשוב שהחפצים שיש בו יהיו רק חפצים שבאים לו טוב. על פי השיטה ("שיטת קונמארי"), חשוב להיפרד מחפצים שכבר לא מעוררים בנו רגש חיובי ולהוציא אותם מהחיים שלנו. עם פתיחת חנות אינטרנטית מטעמה של קונמארי עולה התהייה אם כל המהלך מלכתחילה היה ציני: שניפטר מחפצים כדי שהיא תוכל לשוב ולמכור לנו אחרים, או שמדובר בדבר שהיא "התגלגלה" אליו, שעוד כמה שנים נשמע לגביו חרטה. הטעות העיקרית, על פי הניתוח של רייצ'ל: מארי קונדו לא הייתי עקבית מבחינת המותג.
רייצ'ל משתתפת באתגר de-cluttering שבמסגרתו, בכל יום בחודש צריך להוציא מהבית 5 דברים, כך שבסוף כל חודש יוצאים מהבית כ- 300 פריטים.
רייצ'ל חושבת שזה רעיון טוב שיהיה לי פודקאסט, ומעודדת אותי להתחיל להקשיב לפודקאסטים של אחרים.
שאלה: מה האחריות שאני צריכ/ה לקחת על מסרים שמדווררים לאנשים אחרים דרך מישהו? אם אמרתי למישהו משהו, והוא העביר את זה הלאה, והדבר משפיע על מי שזה הועבר אליו: האם יש לי אחריות על זה, או לא? באילו נסיבות כן? באילו נסיבות לא?
Digital Cleanse נהיה יותר ויותר פופולרי בעמק הסיליקון.
באחת הנסיעות שלי לאפריקה למדתי דרך להתנצל בפני מישהו שלא רוצים באמת להתנצל בפניו: מתנצלים על זה שהבנאדם נפגע, אך לא על המעשה עצמו.