אילנה הייתה מחנכת כיתה במשך שנתיים של ילד שיקר מאוד לליבי, והיינו לאורך כל הזמן הזה בקשר רציף לגביו.
המפגש:
אחרי הרבה מאוד זמן (ולמעשה, אחרי שאילנה כבר לא הייתה יותר מחנכת של הילד היקר לליבי), נפגשנו סוף סוף לקפה ביום שישי בצהריים.
לקחתי מהמפגש
לשלם שכירות על דירה הרבה פעמים הוא בעיקר קושי פסיכולוגי.
שאלה שאני כל פעם שואלת את עצמי: איך זה יתכן שאני עדיין ממשיכה להגיע לבית הקפה הזה, למרות שהשירות בו גרוע.
כבר שנים אני חושבת שצריך ליצור מיזם לימודים בבתי הספר התיכוניים (כיתה י"ב) שיעסוק בכישורי חיים. שיעורים פרקטיים על החיים כמו: מה זה ביטוח לאומי, מה זה טופס 17, מתי צריך לשלם, מה ההבדל בין מע"מ ומס הכנסה, ומידע קונקרטי לחיים במדינה עם הרבה ביורוקרטיה שאין לגביהם שום הכוונה. אולי בימים אלו הפלטפורמה הנכונה לדבר הזה הוא סדרת יו טיוב.