בעצם, אני "דנה" רק מאז הצבא. לפני כן, בתיכון, הייתי "יזרעאלי". הטיות נוספות על השם שלי לאורך השנים: דיינה, דנדוש, דניאלה, דנהלה', ז'אנה, גב' יזרעאלי הצעירה, וכשנולדתי, בכלל קראו לי "אין-שם": האגדה מספרת שאמא שלי עמדה בחלון המרפסת כמעט חודשיים אחרי שנולדתי, וקראה החוצה כל מיני שמות. בסוף היא בחרה "דנה" כי "דנה, בואי הביתה" נשמע לה הכי טוב.

מה עשיתי ומה אני עושה?

תוכלו לקרוא על חלק פה באתר. הקמתי אותו (בעצמי, אגב, כי רציתי ללמוד איך מקימים אתרים) כדי לתעד ולחלוק את מה שעברתי בדרך, ועיקר התובנות שלי במהלך המסע.

את דרכי המקצועית התחלתי כעורכת דין, ומאז הלכתי, באתי, הגעתי, עזבתי, בחרתי ממקום של לא, בחרתי ממקום של כן, והיום אני קמה כל יום בכיף, אהבה וסיפוק לעבודתי כמארגנת ומפיקת אירועים. הבנתי שאני לא מאמינה בביטוי Work/Life Balance; כי בביטוי קיימת ההנחה שכאשר אנחנו נמצאים בעבודה, אנחנו לא בחיים — וזה לא נכון. העברתי את החיים האישיים והמקצועיים שלי שינוי באופן כזה, שיהיה לי טוב גם במה שאני בוחרת לעשות עבור פרנסה, וגם מה שאני בוחרת לעשות עבור נשמה. שהנתינה תהיה נוכחת בשניהם, גם אם בדרכים וביטוים שונים. תשוקת היצירה שלי היא הכתיבה. מאז ומתמיד אני כותבת סיפורים (או קטעי סיפורים): בין אם על נייר, במחשב, או בראש שלי. במקום האישי שלי, הכתיבה עוזרת לי לעכל ולעבד דברים שאני עוברת.

כמו כל אדם אחר, אני מכלול של רבדים, קשרים, כישורים, מיומנויות, יצירה. הבנתי לאורך הדרך שיש דברים שאני יותר טובה בהם, ויש דברים שאני פחות טובה בהם, ודבר אחד תמיד יניע אותי: להגיע ביושרה ועם תשוקה לכל דבר אותו אני עושה, לתת את המקסימום שאני יכולה ולסלוח לעצמי על כל מה שאני לא.

את האתר הזה הקמתי כמו שהוא, משום שהמסע שלי בשנים האחרונות עבר פיתולים רבים, ונשקפו מצד הדרך נופים שונים ומגוונים. החלטתי לא למקד אותו, ולא לבחור במה להתרכז, כי לא רציתי לבחור. רציתי לעשות ולכתוב על גם וגם וגם, ושכל אחד שמבקר בו יוכל לקחת ממנו את מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך באותו הרגע. אני רוצה שהוא יתחיל כסקיצה ראשונית, ויתעצב עוד ועוד ככל שאהיה בו יותר נוכחת, וכמו בחיים, אדייק ואהדק את המסרים שבו. 

ודבר אחרון, עוד תשימו לב על בטוח: אני אוהבת (מאוד) לכתוב בסוגריים.

וולקאם.