אלרגיה

אני חוששת כבר תקופה שאני אלרגית לחתולה שלי. אני מקווה שאתבדה, כי היא הגיעה אליי בגיל די מבוגר, אחרי כמה משפחות ואין לי לב להעביר אותה למישהו חדש. חוץ מזה, שתינו התאקלמנו ויתכן ויש בינינו אפילו אהבה הדדית, למרות שלפעמים אני חושבת שמספיק שהייתי משאירה לה קערה של מים וערמה של בגדים שמריחים כמוני, וזה היה עדיף בעיניה הרבה יותר מנוכחותי הפיזית במרחב שלה.

כשהגעתי לאלרגולוג ותיארתי את הסימפטומים, הוא אמר שאין כזה דבר אלרגיה "לסירוגין", הוציא ערכת טסטים, דקר בנקודות על היד שלי ושלח אותי לחדר ההמתנה לראות מה מתנפח ומגרד. כשחזרתי, הוא הסתכל והודיע לי שאני אלרגית לכמה סוגים של אבקנים, ושבכל עונת פריחה האלרגיה תחזור.

אמרתי לו שזה קצת מוזר, כי הפעם האחרונה שסבלתי מסימפטומים הייתה באמצע הקיץ בבית סגור עם מזגן דולק, כשאין שום דבר באוויר ואף זר פרחים בקרבת מקום, וזה הצליח לעניין אותו, כי הוא הפסיק להקליד, הרים את העיניים וביקש שאפרט על השתלשלות העניינים שקדמה.

"לא היה שם שום דבר מיוחד… לפני כמה שבועות היה אצלי איזה בחור שבאותו זמן יצאתי איתו, אכלנו ארוחת ערב, קצת התנשקנו ואחרי שהוא הלך התחיל התקף של עיטושים, גירודים ודמע, שנמשך, נדמה לי, בערך רבע שעה."

"וזה כל מה שהיה?"

"נראה לי שכן."

"זה התחיל רק אחרי שהוא כבר יצא?"

"נכון."

"הוא אולי אמר לך משהו לפני שהוא הלך?"

"אמ… הוא הבטיח שנתראה בהמשך השבוע."

"ונפגשתם בהמשך השבוע?"

"לא, הוא לא היה יכול, הוא היה עסוק בעבודה."

"הרצת את המשפט הזה שלו בראש שלך?"

"כן…"

"ואת זוכרת אם הרגשת משהו מיוחד בהמשך אותו שבוע?"

"אני לא יודעת… יכול להיות… אולי קצת גירדו לי העיניים, אבל חשבתי שזה בגלל המאוורר."

הוא אמר שהוא הבין, והציע לי לעשות בדיקה מורחבת למציאת אלרגיות נוספות שלא נמצאות באלו הנפוצות שבודקים. הוא הסביר לי שצריך לחתום בשביל הבדיקה על טופס הסכמה, גם כי חלק מהאלרגנים הנבדקים עדיין נמצאים בשלב ניסיוני, וגם כי עשויות להיות לגילוי השלכות נרחבות יותר. אחרי שהסכמתי וחתמתי, הוא הוציא מהתיק שלו ערכת בדיקה נוספת, וטפטף בעוד כמה נקודות שאחת מהן התנפחה ישר.

"כמו חשדתי: את אלרגית למבטיחנים"

"מה? איזו מן אלרגיה זו?"

"ברגע שמישהו אומר לך 'אני מבטיח' – בום! תגובה אלרגית."

"ברצינות?"

"לחלוטין. האמת שבגילך שאני מופתע שלא שמת לב לזה קודם."

"ומה עושים?"

"לאלרגיה של האבקנים אני ארשום לך כדורים, כשמתחילים סימפטומים, את יכולה לקחת, וזה יקל עלייך."

"ולאלרגיה השנייה?"

"עבורה אני נותן לך הפניה לטיפול."

"איזה סוג טיפול?"

"טיפול-טיפול."

"אה… אין איזה כדור שאני יכולה לקחת במקום?"

"לא."

"אולי משהו טבעי, כזה הומיאופתי?"

"לא חושב."

"…שיאצו, דיקור, נטורופת שיתאים לי תזונה למצב?"

"את מוזמנת לנסות את כל הדברים האלו, אבל מניסיון אישי: הדבר היחידי שעובד זה לחפור עמוק, לגלות מה גרם לאלרגיה ולמה היא כל כך חמורה."

"אז תכלס, אין לה טיפול."

"יש: להוציא הכל החוצה ולברר את המקור. כשעושים את זה, היא נרפאת. זו ההמלצה שלי, ההחלטה, כמובן, שלך."

"ומה יקרה אם אני לא אטפל?"

"יש שתי אפשרויות"

"מה הן?"

"אחת, שיום אחד תהיה לך תגובה אלרגית כל כך חריפה שלא תצליחי להתאושש ממנה."

"או?"

"או שכל פעם תהיה לך תגובה אלרגית כזו בינונית, ואז היא תעבור, עד המבטיחן הבא."