בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
הרבה זמן לא ביקרתי פה
לא התגעגעתי
רעש, לחימה ומלחמה
מסתובבת מבולבלת
חזרתי להיות מי שפעם הייתי?
זאת שעבדתי כל כך קשה להיפרד ממנה?
ומה זה כל המבחנים האלו?
לא כבר סיימתי עם המבחנים?
חזרתי
הנה אני, יש לי עגילים בכל האוזן
עשיתי אותם בקומה 3 בסנטר
לא הייתה לי אינפקציה וכלום לא כאב
והשתרללתי
שמעתם??
אני הנהגתי את המהפכה
כזו הייתי
עם צווארון פעור, כתף מציצה ועגילים מלמעלה עד למטה
וזין על כולם.
עברתי מחדר לחדר, מכיתה לכיתה.
אמרתי לעדי **** שתרים את הנקניקייה המעוכה מהרצפה
כי השרת הוא לא המשרת הפרטי שלה.
עם קולט המורה לצרפתית ישבתי לשתות קפה
שאלתי אותה למה היא הייתה כמו שהיא הייתה
אם היא צרפתייה או מרוקאית
ולמה באמצע השנה היא פתאום כל כך רזתה
זה היה בגלל שהיא התאהבה?
חזרתי לבית הספר התיכון
ויכולתי שוב להיות ממלכתית בלי לגלגל עיניים
להתחבר אל הפאתוס
אבל באמת
גם אראלה המורה לתנ"ך הייתה שם
סיפרתי לה שמאז שהיא אמרה
אני עומדת עם ראש זקוף וגאה ולא ראש מורכן
היא צדקה, זה יותר מכבד
למרות שהיא כבר מתה ובטח לא זוכרת אותי.
פגשתי שם את כל אלו מהקיר
ושאלתי אותם איך באמת זה הרגיש להיות פה בתיכון
הם באמת כל כך אהבו ספורט וכדורסל?
הם באמת הצטיינו או שזה סתם משהו שאומרים עליהם עכשיו כשהם מתים?
כשהם היו נערים גם היו להם חצ'קונים?
ובכלל, איך זה היה להיות תלמידים ואז למות?
ומה הדברים שלא מספרים לנו עליהם בטקס?
הסתובבתי, וסוף סוף הרגשתי מותאמת
לא שאני בת ארבעים וכולם בני 16
ויכולתי לכעוס בקול רם
אז אם לא ידעתם את זה קודם:
You were all fucking boring
And fuck you
And fuck me for trying to adapt to this goddamn bullshit.
בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון
הקירות היו מסוידים
והרצפות היו נקיות
כל המנורות היו מוארות
וכל השמשות מבריקות
ראו מבחוץ את הירוק של צמרות העצים ואת החורשה ליד
כל הפרצופים נעלמו מהמסדרונות והם היו ריקים
ורק השורות
השורות מהספרים
והריח של הטוסט גבינה עם זיתים מהקפיטריה.
בית הספר התיכון
סגור
סגור
סגור
ושנגמר, נפתח.